רקע
1. בפניי תביעות סותרות בנוגע לחלקה זמנית מספר 6 בגוש 19793 במעיליא. מחד, התובעים, יעקוב שוקרי קסיס וסלים שוקרי קסיס (להלן: התובעים). מנגד, הנתבע, ג'ורג' אסעד קסיס (להלן: הנתבע).
2. בפרוטוקול הדיון מיום 18/10/10 הודיעו התובעים כי מוותרים על מחצית תביעתם וכי יש להורות על רישום החלקה, מחצית על שמם ומחצית על שם הנתבע. הנתבע טוען לחלקה בשלמות.
3. ביום 23/2/13, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה עדויות העדים, כולל התובע והנתבע, שכולם מבוגרים, ייגבו במקום מגוריהם או במקום אחר בכפר, כאשר הישיבה תוסרט ותתומלל לעברית. הוסכם שבמסגרת זאת יהיו חקירות ראשיות ונגדיות במקום.
4. ביום 6/5/12 לאחר שניתנה לצדדים שהות לנסות לסיים את ההליך בדרך של משא ומתן, שלא צלח, ניתן תוקף להסכמות הצדדים ונקבע כי העדויות יגבו בתצהיר ויועברו לתיק בית המשפט.
5. ביום 22/6/12 נמסרה הודעה לפיה ב"כ הנתבע מוותר על עדותו של מר אליאס קסיס וכי יתר העדים ישמעו באולם בית המשפט. דיון הוכחות התקיים ביום 4/2/13.
6. במסגרת דיון ההוכחות הוסכם כי מטעם הנתבע חומר הראיות יהיה תצהיר מטעם ג'ורג' קסיס וקובץ מסמכים מיום 28/2/11, למעט 5 עמודים שבסוף הקובץ. בנוסף, הוסכם שתצהיר בערבית של הגב' מלכי קוסטא חמיד (קסיס) יוגש כחלק מחומר הראיות, כאשר יסופק לו תרגום במהלך הדיון. מטעם התובע הוגש תצהיר על ידי סלים שוקרי קסיס מיום 21/1/11 והמסמכים שהוגשו בסמוך אליו.
עמדת התובע
7. מטעם התובע- סלים שוקרי קסיס הוגש תצהיר לפיו הוא יליד 1927 ותושב הכפר מעיליא. לטענתו, סבו המנוח- סלים קוסטה קסיס ז"ל (להלן: המנוח סלים) היה בחייו הבעלים והמחזיק של מספר חלקות קרקע מאדמות הכפר. נטען כי למנוח סלים נולדו 3 ילדים: אביו של התובע- המנוח שוקרי סלים קסיס ז"ל, דודו של התובע- המנוח קוסטה סלים קסיס ז"ל ודודו של התובע- המנוח יוסף סלים קסיס ז"ל. נטען שדודו של התובע יוסף סלים קסיס נישא לגב' ע'דייה (טנוס) קסיס ונולדה לו בת - הגב' אלמאזה יוסף קסיס ליוס.
8. לטענת התובע בתצהירו, ביום 10/1/35 נערך הסכם בין אביו ודודו- קוסטה קסיס מצד אחד לבין יורשיו של דודו- יוסף קסיס ז"ל (אשתו ובתו) לפיו קיבלו תמורת חלקן בירושת המנוח סלים חלקת קרקע נטועה זיתים וכן סכום כסף. נטען כי לאור ההסכם, חלוקת עזבון המנוח סלים התחלקה בין שני בניו, כאשר חלק מהחלקות עברו במשותף וחלקן חולקו בין אביו לדודו כחלקות נפרדות. נטען כי דודו של התובע קוסטה קסיס ז"ל הינו סבו של הנתבע והוא ביחד עם שלושת אחיו וויליאם קסיס, יוסף קסיס ופרנסיס קסיס יורשיו על פי צוואה, בעוד שהתובע ואחיו הינם בניו של שוקרי קסיס ז"ל ויורשיו על פי צו ירושה מיום 3/12/00.
9. נטען שבין יתר החלקות שהיו בבעלותו ובחזקתו של המנוח סלים היתה חלקת קרקע במקום הידוע בשם "כרם אבו נאר" בקצה הדרום מערבי של השטח הבנוי בכפר והיא החלקה נשוא התביעה. נטען כי שטח החלקה הוא 550 מ"ר וגבולותיה כדלקמן: מצד מערב: חלקה של המנוח חליל ג'רמוס קסיס ז"ל שנמכרה על ידי יורשיו לנביל אבו חנא ולבניו של מילאד מתא, מצד מזרח: חלקה שהיתה בבעלות אסעד נג'יב ליוס ונמכרה ליורשי רפול עראף, המחזיקים בה כיום, מצד צפון: חלקה של יורשי המנוח נג'יב אבו חנא ז"ל ומצד דרום: חלקה של יורשי תופיק קסיס ז"ל.
10. לטענת התובע, מדובר בחלקה שעד לתחילת שנות ה-70 היתה קרקע חקלאית ואביו ז"ל שהיה חקלאי, החזיק בה במשך עשרות שנים וזרע בה גידולי חיטה, שעורה וטבק. לטענת התובע, גם הוא סייע לאביו בעיבוד החלקה, לרבות בעבודות חריש וזריעה. נטען כי בתחילת שנות ה-70 פנה דודו המנוח קוסטה קסיס ז"ל לאביו וביקש את הסכמתו שנכדו ג'ורג' אסעד קסיס- הנתבע- יבנה בית מגורים על החלקה ובתמורה הוא יפצה אותו בגין החלקה בקרקע אחרת במקום בידוע בשם "ביארת ערנוס". נטען שאביו הסכים ועל בסיס הסכמתו, הנתבע בנה בית מגורים על החלקה בשנת 1976. נטען כי הזכויות בחלקה נרשמו בספרי משלם המיסים על שם אביו, אשר שילם את המיסים היות והוא החזיק בחלקה עד תחילת שנות ה-70, כאשר הנתבע בנה את ביתו.
11. לטענת התובע, עם תחילת פעולות ההסדר קיבלה החלקה את המספר 6 בגוש 19793 והוא ואחיו תבעו את הזכויות בחלקה בשלמות מכח ירושתם כאמור. נטען כי טענת הנתבע לפיה זכויותיו בחלקה נובעות מירושת סבו המנוח קוסטה קסיס ז"ל, אינה אמת. נטען כי אחיו של הנתבע הודו בכל הזדמנות שהחלקה בבעלות אביהם של התובעים, אשר נתן לנתבע רשות לבנות עליה, תמורת קרקע חלופית. עוד נטען שאחיו של הנתבע הודו שבמסגרת חלוקת העיזבון הם דאגו להשאיר חלקה בבעלות משותפת של ארבעת האחים על מנת להעביר את הזכויות בה לתובע ולאחיו, אך הנתבע התנגד לכך וביקש מאחיו שלא ליתן להם את הקרקע החלופית. נטען כי התובעים זכאים להרשם כבעלים בחלקים שווים בכל הזכויות בחלקה נשוא התביעה.
עמדת הנתבע
12. מטעם הנתבע - ג'ורג' קסיס הוגש תצהיר. לטענתו, סבו המנוח סלים קסיס הוריש את כל רכושו לנכדיו- יוסף ג'ורג' וליאם פרנסיס קסיס, מבנו היחיד אסעד. נטען שבהתאם לחלוקה בין הנכדים החלקה עברה לבעלותו המוחלטת. נטען כי סבו המנוח לקח את חלקו בירושה מאביו אך גם קנה מספר חלקות נוספות בתוך השטח הבנוי ומחוצה לו כגון: צ'לסי, באב אלנסב, אלמרג' ודרב אלסולטאן. נטען כי מצבו הבריאותי של אביו אסעד חמור והוא מרותק למיטה, סובל מנכות כללית ומחלת האלצהיימר. נטען שחלקה 6 בגוש 19793 אינה מופיעה כלל ברשימת הירושה של המנוח סלים שהציג התובע ואינה שייכת לכרם אבו נאר. נטען שהחלקה בכרם אבו נאר הינה חלקה 13 בגוש 18634 ורשומה בבעלות משותפת של האחים קוסטה ושוקרי קסיס עד היום. נטען ששטחה של חלקה 13 הוא כ-1.5 דונם וכי חלקה 6 אינה מחוברת כלל לחלקה 13. נטען שגבולות חלקה 13 ממזרח: יוסף אבו חנא, ממערב: אבראהים גובראן, צפונה: סלימאן סויד ומדרום: חליל גרמוס. עוד נטען שברשימת הרכוש של המנוח סלים רשום כי גבולות חלקה 13 אינם ברורים, כאשר ברשימה המקורית בערבית רואים סימני השחתה מכוונים בגבולות חלקה 13. לטענת הנתבע, יש לחקור את העניין, כאשר לדבריו, התובע מנסה "להלביש" את חלקה 13 על חלקה 6.
13. לטענת הנתבע, סבו החזיק בגוש 19793 אשר נקרא על שמו בערבית ג'ל קוסטה. לטענתו, סבו ואביו עיבדו את החלקה למעלה מ-80 שנה והוא עיבד את השטח מגיל 14. לדבריו, הוא נמצא בשטח למעלה מ-50 שנה ומעדויות שכנים קרובים עולה שמשפחת שוקרי מעולם לא עיבדה את השטח. עוד נטען שמשפחתו בשנות ה-60 שילמה עבור החיבור למים וצנרת.
14. לטענת הנתבע, בשנת 1976 הוא בנה את ביתו בשטח בהתאם להיתר בניה כדין ומתגורר בו החל משנת 1978-1979. נטען שאחיו יוסף התכוון לבנות בחלקה לפניו אך חזר בו בשל העדר דרך או כביש לחלקה. לדבריו, מעולם לא היתה פניה מסבו ואביו של התובע בבקשה ליתן לו את החלקה תמורת חלקה בביארית ערנוס. נטען שקוסטה קסיס עיבד את החלקה, הרשומה על שמו ושילם בגינה מס עוד משנת 1954. נטען שהתובע לא הציג מסמך "העברת בעלות" בכתב מאביו שוקרי לסבו קוסטה. נטען כי זכויות הנתבע נובעות מירושת סבו קוסטה ומהסכם חלוקת עיזבון. עוד נטען, כי אחיו של הנתבע מעולם לא הודו בבעלות דודו על החלקה וכי מעולם הם לא השאירו חלקה בבעלות משותפת על מנת להעביר את הזכויות בה. לטענתו, מספר חלקות עדיין רשומות בבעלות ארבעת האחים. לטענת הנתבע, בנוסף לבית מגוריו הוא סלל שטח לדרך ובנה גדר על חשבונו לאדמת רשיד ליוס. נטען שהתובע לא ביקש לשלם את חלקו בהוצאות, דבר המעיד שאין לו שייכות לשטח.
15. נטען שסבו המנוח של הנתבע נפטר בשנת 1992 בגיל 92 והיה חולה מספר שנים טרם למועד פטירתו. נטען שדבר מחלתו היה ידוע אך התובע ואחיו לא פנו אליו למימוש הבטחתו לפצות את אחיו שוקרי בחלקת אדמת ביביארית ערנוס תמורת החלקה. הנתבע הדגיש כי לא היתה תורנות בשטח וכי משפחת קוסטה לא שילמה שום תמורה לאף אדם תמורת השימוש בשטח.
16. לטענת הנתבע, בשנת 1989 כשבוע לפני חתונת אחיו הצעיר פרנסיס, איבד סבו תוך ניקיון הארון חלק מהתעודות ששמר עשרות שנים וביניהם מסמכים הנוגעים לשטחים שרכש בשטח הבנוי. עוד הוסיף הנתבע, כי סבו המנוח הציע לו לבנות בחלקה 6 תוך שטען כי מדובר בחלקה שבבעלותו. לטענתו, עבודות החפירה והבניה של בית המגורים בוצעו בתנאים חמורים ובמו ידיו. לדברי הנתבע, היו סכסוכים קשים בין משפחתו למשפחת עראף רפול, הגובלים ממזרח. למרות שהתובעים היו עדים לכך, הם בחרו שלא להתערב היות ולא דובר בשטחם. נטען שהתובעים מודעים להשקעתו הרבה בשטח ומנסים לסחוט ממנו שטחים באמצעות הגשת התביעה. עוד טען הנתבע כי נודע לו מדודתו רוזה, שנפטרה לפני כשבועיים, כי סבו רכש את החלקה מבוטרוס קסיס שהגר לחו"ל לפני עשרות שנים ונפטר.